גזר דין בתיק ת"ד 292-05-10

מבוא

1.      הנאשם שבפני הורשע בעבירות של נהיגה ברשלנות, נהיגה בחוסר זהירות, אי האטה ליד מעבר חצייה, אי מתן אפשרות להולך הרגל להשלים בבטחה חציית מעבר החצייה, גרימת נזק לרכוש וחבלה של ממש להולך רגל.

2.      התאונה ארעה בשעה 07:35  בבוקר, עת הנאשם נסע בסמוך לבית ספר וילד בן 12 לערך שהיה באותה עת בתפקיד משמרות זהירות בדרכים מטעם בית הספר רץ במעבר חציה משמאל לימין כיוון נסיעת הנאשם, כאשר משמאל חסם את שדה הראיה אוטובוס שעמד והוריד ילדים.

3.      כפי שקבעתי בהכרעת הדין, אשמו של הנאשם בא לידי ביטוי בנסיעה במהירות בלתי סבירה בתנאי הדרך. לאמור, באופן שיוכל לבלום ולעצור לפני מעבר החצייה בציפייה כי בשעת בוקר זו, בסמוך לבית הספר יחצו תלמידים את מעבר החצייה בהליכה רגילה ואף בריצה. בנסיבות המקרה, מהירות בלתי סבירה, היא מהירות העולה על 31 קמ"ש - כפי שמצא הבוחן.   אציין, כי אמנם מהירות נסיעתו המדויקת של הנאשם לא הוכחה, אולם הנאשם חזר וטען כי נסע כ- 50 קמ"ש שהיא המהירות המקסימאלית המותרת והשיב שלא האט לפני מעבר החציה, כי אם נסע " בנסיעה רגילה" (פרוטוקול עמ' 47 ש' 3). בנוסף עד תביעה 2 מזרחי נחום (נהג אוטובוס שהוריד נוסעים בנתיב הנגדי) העיד שהבחין ברכב הנאשם נוסע במהירות של כ-60-70 קמ"ש (פרוטוקול עמ' 21 ש' 29), כך שאין ספק גם נוכח התוצאות, שלא נהג במהירות המתאימה לתנאי הדרך, בין אם עבר את המהירות המותרת ובין אם לאו.

מצבו של הנפגע

4.      התאונה ארעה לפני כ- 7 שנים, ביום 2.2.06,  עת היה הנפגע כבן 12 שנים. במועד הטיעונים לעונש טענה ב"כ המאשימה כי לילד נגרמה חבלת ראש קשה ונכות של  35%, אפשרתי למאשימה לדחות המועד כדי להצטייד בתעודות רפואיות עדכניות אולם גם במועד הנדחה לא הוגשה כל תעודה רפואית עדכנית, משכך,  מצבו הרפואי הנוכחי  של הנפגע אשר היום כבן 19 שנים אינו ידוע. מתעודות רפואיות סמוך לתאונה עולה כי בפני רק תעודות רפואיות לגבי מצבו  הרפואי כפי שהיה בסמוך למועד התאונה. מתעודות אלו אכן עולה כי הנפגע אושפז להערכה ולשיקום בבית החולים אלין- מרכז לשיקום ילדים ונוער.

חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם

5.      " לענישה ההולמת תפקיד חשוב לא רק במקרים בהם גורמות תאונות הדרכים לקורבנות בנפש, אלא אף במקרים בהן נגרמות חבלות ופציעות, ובפרט כאשר חבלות ופציעות אלו חמורות הן" (ראה: רע"פ  2564/12 קרני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.6.12)).

" מערכת המשפט נתקלת בהרוגים ובפצועים של תאונות דרכים הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי...מקומו של בית המשפט במלחמת החורמה נגד תופעה קשה זו לא נפקד, ועליו להמשיך ולהירתם ולהרים תרומתו למען מאבק עיקש זה, בין היתר באמצעות הדאגה לענישה הולמת, אשר תסייע להגברת המודעות בדבר המחיר הכרוך בהפרת כללי ההתנהגות על הכביש" (ראה: ע"פ  2247/10 ימיני נ' מ"י (פורסם בנבו, 12.1.11)) (ראה גם: ע"פ 5167/05 מג'דוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.10.05)).

6.      כפי שציינתי כבר בתד (י-ם) 2154-04-11 מדינת ישראל נ' יהלומי בן דוד (פורסם בנבו, 19.6.12) בתאונות דרכים חומרת המעשה או המחדל של הנהג נבחנים לא רק לאור מהות  העבירה שנעברה כי אם בעיקר לאור תוצאות התאונה, קרי; הנזק הגופני שנגרם למעורבים כתוצאה מהתאונה, לפיכך יש וסטייה מנתיב יכולה להתבטא בעונש של פסילת רישיון נהיגה לתקופה קצרה, פסילה על תנאי וקנס, ויש ואותה עבירה יכולה להסתיים אף במאסר, אם ישנן פגיעות חמורות בנפש. כמובן ש"לתבשיל" גזר הדין יש להוסיף גם את עברו התעבורתי של אותו נהג ונסיבותיו האישיות, שהרי הענישה היא אינדיווידואלית .

"ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלא מכלול של שיקולים. במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנזכרים, תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר(ע"פ 212/79 פלוני נ' מדינת ישראל פ"ד לד(2), 421)."

טיעוני הצדדים לעונש

7.      ב"כ המאשימה מבקש להשית על המאשימה מאסר בפועל ממושך, פסילה, פסילה על תנאי וקנס. לטענתה, עקב מצבו של הנפגע, יש לראות התאונה בדומה לתאונה קטלנית מבחינת חומרתה. 

8.      ב"כ הנאשם הגיש טיעוניו בכתב וצירף להם גזרי דין שונים, תוך שהוא טוען כי מתחם הענישה המקובל במקרים דומים או חמורים אף יותר, לא כולל מאסר בפועל כלל, אלא פסילה מחודשים ספורים ועד שנים. בנוסף טען כי  מדובר בנהג מקצועי שהנהיגה היא מקור פרנסתו ומשכך, פסילת רישיון הנהיגה תפגע בפרנסתו ובפרנסת משפחתו באופן קשה.

דיון

מהו העונש ההולם?

9.      לאחרונה תוקן חוק העונשין (תיקון 113) העוסק ב" הבניית שיקול הדעת בענישה" של שופטים. עקרון העל בענישה הינו עקרון ההלימה, לפיו נדרש יחס הולם בין חומרת המעשה בנסיבותיו ואשמו של הנאשם לבין חומרת העונש. יחס זה מבטא את עקרון הגמול. בכך זוכה עקרון זה לבכורה על פני עקרונות ההגנה על שלום הציבור וההרתעה, לרבות שיקומו של הנאשם.

10.  בין השיקולים לחומרה ניתן למנות את נסיבות התאונה - העובדה שהתרחשה במעבר חצייה ליד בית ספר,  עברו התעבורתי של הנאשם מכביד והיותו נהג מקצועי המסיע אנשים ומצווה לזהירות יתר ואת החבלה של ממש שנגרמה לנפגע (אם כי לא בחומרה שנטענה על ידי המאשימה בהעדר ראיה לכך), ואילו לקולא ניתן למנות את השיהוי בהגשת כתב האישום נגד הנאשם.

התאונה ארעה במעבר חצייה